מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד".
אהוד מנור
awake.co.il
להורים
שלום,
כהורים,
אנחנו רוצים בכל מאודנו לשמור על ילדינו מפני חשיפה לאירועי חיים קשים, ושואפים
שחייהם יהיו נוחים ומוגנים ככל האפשר. אך המציאות טופחת לפעמים על פנינו וטומנת בחובה
גם משברים.
ילדים כמו מבוגרים, חווים במהלך התפתחותם מצבי לחץ ומשבר וטראומה.
משמעותה המקורית של המלה היוונית "טראומה", היא פציעה או
פגיעה ברקמת גוף. היום המושג "טראומה" בא לתאר מצב בו אדם חווה אירוע קשה הגורם לו לפציעה בנפשו.
בשנים האחרונות גדלה המודעות לכך שאנשים וביניהם ילדים, הנחשפים
לאירועים כגון פיגועי טרור אינם
נפגעים רק בגופם, כי אם גם בנפשם.
לפי
מחקרים שנערכו, אחד מכל ארבעה ילדים עד גיל 18 עובר אירוע טראומטי כלשהו בחייו. גירושים, מוות במשפחה, אלימות
פיזית, אלימות מינית, מחלת ילד ומחלת הורה, מתח ביטחוני וטרור, אסונות טבע, שוד,
תאונת דרכים הם חלק ממצבים טראומטיי שהילד עלול לחוות.
הדבר אינו חייב לקרות ישירות.
לעתים גם הודעה על מחלתו מותו של אדם קרוב או צפייה בפיגוע בטלוויזיה עלולה להיות אירוע טראומטי.
בנוסף, ייתכנו גם אירועים פחות דרמטיים, הנחווים כמשבר אצל הילד,
כגון מעברים התפתחותיים (כניסה לבית ספר, כניסה ראשונה למסגרת גן, מעבר לתיכון).
ישנם כמה מרכיבים אשר הופכים אירוע לטראומטי
· תחושת איום על השלמות הפיזית או
הפסיכולוגית, פגיעה חמורה בנו או באדם אחר.
· האירוע הטראומטי גורם לתחושת פחד חזקה ולהרגשת חוסר אונים.
· האירוע הטראומטי הוא בלתי צפוי
ובלתי נשלט, קוטע ומנפץ את תחושת הבטחון של שגרת החיים ומותיר את
הילד פגיע וחסר מנוחה.
בימים
הראשונים לאחר האירוע הילדים, כמו המבוגרים מתקשים לחזור לחיי שגרה. מופיעים סימפטומים
גופניים ורגשיים ,כמו כן עיסוק רב באירוע שקרה, מחשבות ותמונות שעולות וצפות אפילו ללא שליטה וללא הזמנה. חשוב שנבין כי בתקופה
הראשונה לאחר חוויה של אירוע טראומטי מופיעות תגובות קיצוניות, בהתאם למצב המשבר. זו דרכו
של המוח האנושי להתמודד עם מצבים כאלו. לאחר תקופה של חודש עד שלושה
חודשים, אנו מצפים להטבה טבעית וספונטנית בסימפטומים. מרבית הסימפטומים דועכים ורוב הילדים מסוגלים לחזור לשגרה תוך פרק זמן קצר.
חשוב
לציין שלא כל אירוע טראומטי גורם לסימפטומים מיידיים. יש ילדים שלא יגלו שום תופעות
ובחלקם התגובה טראומטית עלולה להופיע מאוחר יותר, בתקופה יותר חלשה מבחינה רגשית
בחייהם.
מה
הסימנים העלולים להופיע בקרב ילדים?
רגרסיה
בהתנהגות - חזרה להרטבה לילה
ובמקרים נדירים יותר חזרה להרטבת יום, הצמדות להורים, קושי להיפרד מהם וצורך לישון
במיטת הורה מפאת פחדים.
הימנעויות
מפעילויות עצמאיות שהילד רכש עד כה: לא נשאר לבד, לא הולך לבד לבית הספר, לעתים אף לא
נשאר בחדרו לבד
שינוי
במצב הרוח- עצבנות יתר, עצבות,
הפחתה בשמחת חיים הילד נראה בוהה, מנותק וחסר ריכוז.
בעיות
התנהגות- יכולות להופיע התפרצויות
כעס או נטייה מוגברת לבכי, ועצבות.
שינויים
בשגרת היום ובעניין החברתי: קשיים בהירדמות ובשינה רציפה,
סיוטים, תיאבון ירוד , הצטמצמות במגוון הפעילויות, הפחתה בעניין החברתית ומופנמות
מוגזמת.
העדר
חשק חברתי לשחק ולהיפגש עם חברים.
תופעות
ברמה הגופנית – תיאבון ירוד, קושי
לישון רצוף, מתח גופני,
מה על ההורה לעשות, ואיך לנהוג כלפי ילדו שעבר משבר?
חשוב לזכור שחוויה טראומטית משאירה את האדם לבד.כך
גם הילד מרגיש, טראומה מגבירה אצלו את תחושת הבדידות. הביטחון הבסיסי מתערער,ומתעוררת חרדת נטישה וספקות
לגבי היקשרות מחודשת, בטוחה ויציבה עם ההורה. לעיתים יותר
קרובות ממה שאנחנו משערים, ילד עלול לעבור טראומה ללא מציאת שותף אמתי לחוויה הקשה
וללא שאחד ההורים יצליח ליצור עמו מגע משמעותי. בתנאים אלו, של בדידות וללא הורים הקשובים
למצוקותיו והמכוונים את דרכו, מתרחשת הסלמה במצבו של הילד.
האתגר של הורים הוא להתפנות רגשית ולהעניק לילד שעבר
טראומה, את המרחב הפנימי המכיל הקיים בהם, כך שיאפשר קבלה, אמפתיה, עיבוד החוויה
אצל הילד ותושג קירבה רגשית בין ההורים לילדם. ככל שלהורים יהיו משאבים רגשיים גבוהים יותר להכיר
ולהשלים עם התרחשות של נסיבות החיים מפתיעות ולא תמיד נעימות, הן בחייהם והן בחי
הילד, כך יטיבו להבין שמצבים אלה יכולים להצמיח ולחסן את ילדם ולא רק
להחלישו.
יחידת הטיפול בטראומה בשפ"ח
בארבע
שנים האחרונות, במסגרת היחידה הטיפולית של השירות, אנו עוסקים בטיפול קצר מועד של
8-15 פגישות בילדים ובהורים שעברו אירועי טרואמטי. הטיפול משלב
היבטים דינאמים, קוגניטיבים, התנהגותיים, כמו היבטים של גוף – נפש. אנו מעניקים מעטפת של תמיכה ממוקדת בילד ובהורה הלוקחת בחשבון ומנסה להעצים
את המשאבים של הסביבה והמשפחה כולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התייחסותך. תגובתך תפורסם לאחר אישור מנהל הבלוג.