יום חמישי, 2 בינואר 2014

פינוק חיובי, פינוק שלילי ומה שביניהם - איך לפנק ילדים, להשאיר את האהבה ולא להרוס



"אל תגביל את ילדיך על ידי כך שתקל על חייהם"


בחיים המודרניים אנו פוגשים ילדים ובני נוער שאינם מסוגלים לקחת על עצמם אחריות, לעמול בחריצות, קושי זה נובע לעיתים  לעתים עקב פינוק יתר מצד הוריהם.
לפני מספר שנים הייתי עדה למונולוג עצוב מצד אב, על בנו הבכור:

"לא חשבתי לרגע לסרב לבני, לכן הענקתי לו כל מה שביקש. בגיל 13 ביקש וקיבל סירה, שלא השתמש בה אף פעם. בגיל 16 ביקש סירת מנוע גדולה, הייתי מוכן להוציא חיסכון של 7,000 $ אך ברגע האחרון בני חזר בו מבקשתו. נהניתי להעניק לבני, לא חשבתי שאני צריך לדרוש ממנו איפוק או התחשבות בי. הקרבתי את עצמי ולא ביקשתי שום דבר לעצמי.
היום הבן מפנה לי את הגב, כבוגר הוא אדם עצלן ותובעני, שמנצל את  בנות זוגו. יחסינו מרוחקים מאד. איני יודע במה טעיתי..."
במה בדיוק האב טעה? האם הבן נולד כבעל אופי עצל ותובעני במיוחד? למה כרגע אין בקשר קרוב ביניהם ומדוע הבן כועס על אביו?

יחס המבוגרים כלפי ילדים מפונקים שזור כמעט תמיד בקורטוב של הומור, עליצות ואף תחושה משונה של סיפוק. זה קורה כי אולי מזכיר לנו עד כמה העולם היה נפלא לפני שקיבלנו את ה"לא" הראשון שלנו. זה גם מתקשר להורות מטיבה, חמה ונגישה. מה שאנחנו נוטים לשכוח הוא כי יחס מוגזם של פינוק עלול, לטווח הרחוק, להיות שגיאה חינוכית חמורה ובעלת משמעויות הרת אסון לפיתוח חוסן האישיות של הילד.
   


w.w.w nrg.co.il
פינוק נחלק לפינוק חיובי ולשלילי.
הפינוק החיובי שואף לתת אהבה ותחושה טובה, בא מתוך שמחת הנתינה. פינוק חיובי גורם לתחושת הנאה, לתפיסה אופטימית על החיים. כשהילד מקבל תשומת לב תואמת - הוא מאמין שההורים מבינים מהם צרכיו האמתיים, והם רוצים בטובתו ונהנים עמו. מערך בינאישי חיובי זה עם ההורים יתרום לכך שהילד יגדל להיות אדם אמפתי לסביבתו האנושית, ובעל בטחון בתמיכת הסביבה כלפיו, כפי שהוריו התייחסו אליו.

לפינוק השלילי מצד ההורים השלכות השליליות הבאות לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות:
1. אי סירוב להיענות לתובענות הילדותית שלעתים אין לה גבול, קושי להגיד לילד "לא", קושי לדרוש ממנו התנהגות בהתאם לגילו.
הפסיכולוג אלפרד אדלר  אמר שההורים המפנקים את ילדיהם יתר על המידה מונעים מהם להפוך לחברים מועילים בקהילה. כי הילדים מתפתחים להיות עצלים, חלשים, תלותיים ואנוכיים. לעיתים קרובות פועלים כאילו נמצאים במרכז העולם - על פי עיקרון ההנאה ופחות על פי עיקרון ההסתגלות וההשלמה עם המציאות. הם אינם תופסים את המציאות האנושית היטב.
גם בחייו של ילדים מפונקים מגיע רגע בו מבוגרים מנסים "להחדיר" להם משמעת וסדר ברגע האחרון... בד"כ כל מה שנחרט בליבם של ילדים מפונקים זה המאבק בינם לבין הוריהם אשר ניסו בשיטות לא מתאימות להשיג בכוח את מה שיכלו להשיג ללא קושי בתחילת הדרך, אילו הפגינו פחות חולשה.

ויניקוט, פסיכולוג ילדים נודע, התייחס לאם הטובה והאופטימלית לגידול ילדים חסונים ובריאים נפשית, "כאם מספיק טובה", ובניגוד "לאם המושלמת", שבאופן עקבי מונעת מילדיה תסכולים. האם הטובה מספיק החושפת את ילדיה למציאות שלא מתאימה עת עצמה לצרכים ולתשוקות שלהם כל העת, בכדי שיתאמנו וילמדו רגשות של אכזבה, תסכול, איפוק ביחד עם מיומנויות עימות, משא ומתן ופשרות.

2. הגנת יתר מצד ההורה  על הילד  דרך ניתוק ובידוד ממציאות כואבת.
הורים רבים מונעים בכל מחיר רגשות כואבים כמו צער ואובדן ומייפים את המציאות הנפשית כי מאמינים שילדיהם יתפרקו נפשית ולא יהיו מסוגלים לסבול רגשות אבל, אבדן ממוות או פרידה. אך ההיפך הוא הנכון! מה אנחנו כמבוגרים יודעים יותר מ ילדינו על צער? זו תגובה טבעית אנושית של כולנו, מבוגרים וילדי כאחד. ההבדל בין ילד למבוגר שהילד זקוק למבוגר לצדו שיואב, יתמוך וישרה לו בטחון שדואג לו.
ילד שלא ניתנת לו הרשות לחוש את הצער על אובדן כלשהו, יצטרך לסגת למנגנונים פסיכולוגים פרימיטיביים יותר, להיזקק להתגוננות כמו התכחשות לצער והשטחת הרגש. הסכנה שילד כזה עלול לא  להרגיש מאומה. ילד שלא מרגיש צער, יגדל להיות בעל אישיות מדולדלת, וחייו הרגשיים יהיו שטחיים ביותר.

הפינוק השלילי שולל מהילד את הרשות להרגיש מגוון של רגשות קשים, להכיל ולהשלים איתם, בכל עת שהוא יפגוש מכשול ביחסים עם ההורים ובהתמודדות עם מציאות בה יצטרך לסבלנות ולפשרה. רגשות אלה, כמו כעס, אכזבה, צער ואי נחת, קשים אמנם אך חיוניים מאד.
כדאי לזכור – התמודדות והתגברות על רגשות עוברת דרך החוויה את הרגשות עצמם!

מהם החסכים של ילדים המקבלים פינוק מוגזם?

  1. הורים החוששים מביטוי רגש שלילי כלפי ילדיהם מונעים מהילדים את הזכות להרגיש קונפליקטים ורגשות שליליים כחלק הכרחי ובלתי נמנע של האינטראקציות הבינאישיות. מצב זה אינו מאפשר להם לבטא ולהכיל רגשות לא נעימים, וכך גם דרך החוויה והביטוי ללמוד להתגבר על רגשות לא נעימים.
  2.   אי ביטוי רגשי גורם ליחסים לא אותנטיים בין הורים לילדיהם, כל אחד לעצמו.
  3. הילדים לא מחונכים לאיפוק, לפשרה ולהסתגלות למציאות שלא תמיד הם יהיו מרכז העולם יקבלו כל מבוקשם. התוצאה – ילדים לא עצמאיים  ואגוצנטריים.
  4. הילדים לא מחונכים לאמפתיה והתחשבות כלפי הוריהם, מה שעלול לפגוע ברגשות אמפתיים כלפי אנשים בבגרותם.

נקודה להבהרה : זה חיוני לחשוף בהדרגה את ילדינו לאירועי קשים בחיים, אנחנו הרי לא מזמנים אירועים אלה בכוונה. המציאות מזמנת בלאו הכי את המצבים המגוונים.  ננסה להבדיל בין רגשות של צער לבין רגשות של חרדה או מתח גבוהים ומתמשכים. ננסה למנוע מילדינו חשיפה לחרדה ומתחים גבוהים. חשוב שנזכור שרוב החרדות  לא נובעות מהמאורעות שמהלך החיים שלנו מזמן, אלא מזמן אלא מיחסים הבינאישיים ,פרשנות  את תפיסת האחרים אותנו והמחשבות השליליות  ביחס  לעצמנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התייחסותך. תגובתך תפורסם לאחר אישור מנהל הבלוג.